מרזבים נחלקים לשני סוגים מרכזיים: מרזבים גלויים, שמותקנים בצד החיצוני של הבית, מחוץ ולאורך המבנה, ושיש אליהם גישה חופשית. מרבית המרזבים בישראל הם מסוג זה; ומרזבים נסתרים שמורכבים בדרך כלל בעת בניית הבית, ממוקמים בתוך ובסמוך לעמודי התמך, ומהווים חלק אינטגרלי מהשלד שלו. לרוב עשויים המרזבים הנסתרים מבטון ואינם חשופים לפגעי מזג האוויר וללכלוך, ולכן הבלאי שלהם איטי יותר. אולם הגישה אליהם מורכבת מאוד, ולכן כשפעולתם אינה סדירה, כמעט בלתי אפשרי לתקן אותם ובמרבית המקרים תיאלצו להתקין במקומם מרזב חיצוני.
חומרי הגלם מהם עשויים המרזבים הם רבים ומגוונים. יש מרזבים העשויים פלסטיק, וכאלה העשויים אלומיניום, פח מגולוון, אבץ ומיני מתכות אחרים. לכל אחד מחומרים אלה יתרונות וחסרונות. מרזבי האלומיניום נהנים מכך שמדובר בחומר עמיד וחזק שאינו מחליד ושניתן להרכיבו ביחידות ארוכות, מרזבי הפח והאבץ אמנם מחזיקים מעמד שנים ארוכות, אך מאידך הם גם יקרים מאוד. בבואכם להתקין מרזב, שקלו את היתרונות אל מול החסרונות ובחרו בחומר שיהיה מותאם במדויק לצרכי הבית שלכם ולטעמכם האישי.
כפי שכבר צוין, מרזבים חיצוניים חשופים לנזקים כגון שלכת עלים, חלקי רעפים, חלודה או סערות אבק וגשמי זעף פתאומיים, ועל מנת שלא להגיע למצב שבו הם לא יתפקדו ושאיכות חייכם תיפגע בשל כך, רצוי לבצע בדיקה שלהם, בעיקר כדי לוודא שאין בעיות נוספות למעט הלכלוך הקיים.